top of page

איך לערוך

כבוד לטקסט

איך לערוך | טיפ #2

שמרי תמיד את הטקסט המקורי.

כלומר -

בכל פעם שאת עורכת, אל תעשי זאת על גבי הטקסט המקורי.

העתיקי, שמרי ורק אז ערכי.

מאחלת לכולנו כבוד לטקסטים של עצמנו,

שז

אל תשחקי באש

איך לערוך | טיפ #1

תשתדלי לא לערוך בזמן שאת כותבת.

הזמן שבו את כותבת רצוי שיהיה נטול צנזורים ככל האפשר,

אבל היות שהצנזור הוא שחקן מעולה, לא פעם הוא יכול להטעות אותך ולהתחפש לעורך.

על כן, אל תשחקי באש: 

כשאת כותבת – כתבי.

כשאת עורכת – ערכי.

אלה שני דברים שונים.

מאחלת לך שתשכילי להבחין ביניהם,

שז

פרסים

השמטת פילרים

איך לערוך | טיפ #4

השמיטי "פילרים" [ממלאים] בלתי נחוצים.

המקומות שבו תמצאי אותם בקלות יהיה בשירים מחורזים שלך (אם אכן יש לך כאלה) בהם את משתדלת לשמור על הקצב ועל מספר ההברות.

אבל סיכויים טובים שהם יופיעו גם בשירים מודרניסטים שבהם אין כללי חריזה ומשקל, וגם בפרוזה – בוודאי ובוודאי שבפרוזה לירית.

אנא!

יהיו כל ו' חיבור, ה' הידיעה וכל מילת קישור כמו "של" "את" וכולי' חשודים בעינייך, עד שלא תוכיחי את חפותן.

הבלשית שז (:

מיטב המילים

איך לערוך | טיפ #3

התוודעתי למשפט הבא ברשימה של לאה גולדברג, שציטטה מבקר ספרות ששמו אינו זכור לי.

"מה ההבדל בין פרוזה לשירה?

פרוזה היא המילים במיטב סדרן,

ואילו שירה היא מיטב המילים במיטב סדרן."

אם תרגילי את עצמך לחשוב על המשפט הזה בבואך לערוך, הוא ירגיל אותך לקריאה ביקורתית של הטקסטים שלך - במובן הטוב של המילה.

מאחלת שלאט לאט תפנימי,

שז 

מרק הגרזן

איך לערוך | טיפ #6

מכירה את הסיפור של הרשל'ה ומרק הגרזן?

הרשל'ה איבד את דרכו והלך ביער כמה ימים. סופסוף הגיע לאיזה כפר והתדפק על הדלתות והתחנן שיתנו לו משהו לאכול. אבל כולם בכפר הזה היו קמצנים. אף אחד לא הסכים לתת לו לאכול.

הרשל'ה החליט להתחכם להם.

כשדפק על הדלת הבאה אמר לאיכר שפתח לו את הדלת: "אני אלמד אותך פטנט, איך להכין מרק ירקות טעים ועשיר מגרזן וממים בלבד, ובתמורה אתה תיתן לי לאכול די שובעי."

האיכר הסכים בשמחה.

לקח קדירה, שם בתוכה גרזן, הוסיף מים ושם על האש.

חיכו וחיכו וחיכו.

האיכר: "נו, מתי המרק יהיה מוכן?"

הרשלה: "צריך סבלנות... אתה יודע מה יכול לעזור?..."

האיכר: "מה?"

הרשל'ה: "אם יש לך כמה קישואים."

זרק האיכר כמה קישואים לסיר, והוסיפו לחכות, והאיכר חסר סבלנות. והרשל'ה מציע לעזור. הפעם להוסיף כמה גזרים. אחר כך להוסיף תפוחי אדמה, ואז שורש פטרוזיליה וכולי וכולי.

קיצורו של דבר, הוסיף האיכר את כל הירקות, ובסוף היה מרק ירקות מוכן, ואת הגרזן הוציאו ממנו.

מה הנמשל?....

הטריגר שהוביל אותך בתחילת כתיבתך – לא בטוח שהוא נחוץ כעת.

בדקי אם אפשר להשמיט אותו.

מאחלת לך ריחוק שיאפשר לך להבחין בגרזן,

שז 

גוזל יצירה

איך לערוך | טיפ #5

הישמרי:

"אל תשפטי גוזל יצירה בחיפזון" (ג'וליה קמרון)

[זוכרת תמיד-תמיד לשמור עותקים של כל הגרסאות וכל הטיוטות?]

לפעמים מרוב גיזום וניסיון לזיקוק, תאבד בעבודת העריכה כל הרוח הראשונית של הטקסט.

ויתכן שדווקא בטקסט הראשוני שלך, שבעינייך נראה בנאלי ובוסרי, מסתתר סגנון חדש שמתחיל להתהוות, ואת לא מבחינה בו.

זאת הסיבה שאנו זקוקים לא פעם לזוגות עיניים נוספות שיקראו את הטקסטים שלנו.

נדיבות. המתנה. אורך-רוח - אמצי אותם אל לבך,

שז

התאהבות בטקסט

איך לערוך | טיפ #7

אם התאהבת בטקסט שאת כותבת - לא קרה שום אסון. אבל עכשיו, שאת עורכת , נסי to fall out  of love  בו.

רוב הסיכויים שאת תעברי רגעים קשים, אבל הטקסט עצמו ירוויח. 

מבטיחה.

מניסיון.

 

שז    

bottom of page